אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש - במת חופש - במת חופש

גליון מספר 153
הבנתי את הסלידה שלכם מהיהדות

 

יובל לאתר חופש

 לאחר עיון באתרכם הבנתי את כמות הבעיות והסלידה שלכם מהיהדות על כל גווניה. השאלה שלי היא, האם אתם מגדירים את עצמכם יהודים מבחינה לאומית (למרות שאין הגדרה כזו לפי דעתי), ויתרה מזאת, האם אתם מרגישים קשר כל שהוא למדינה שאתם חיים בה, שדאגה להעלות אותכם אליה ולספק לכם הגנה מהסיבה היחידה שאתם בני העם היהודי. כי לי זה נראה שאתם סתם תושבים ארעיים פה בא"י ומצידכם, לעבור לאוסטרליה ויפה שעה אחת קודם

חופש

ניצן ליובל

שלום לך יובל - למרות שאינני חושב ששאלת על מנת לקבל תשובה (ייתכן כמובן שאני טועה, ואז אתך הסליחה), אשתדל בכל זאת להיצמד לטקסט המקורי שלך ולענות לדברים כלשונם. בכל מקרה, אתייחס לעצמי כפרט ולא לשאר חברי באתר (והרי כתבת "אתרכם"). למרות שדעותינו דומות, הן אינן זהות - איש איש והשקפתו.

המושג "יהדות" הוא כללי מדי מכדי שאפשר יהיה לשייכו באופן כולל לרגש כגון סלידה או אהבה. יש לו היבטים דתיים, אתניים, היסטוריים והיבטים רבים נוספים. אם התכוונת באופן ספציפי לדת היהודית, ובמיוחד לזרמים החרדיים השונים שלה, הרי שבמפורש יש לי דברים רבים ומנומקים כנגד קיום פולחנים רבים הכרוכים בה, במיוחד אלה מהם המסכנים את קיום מדינתנו או מתנגדים לה. והרי חרדים רבים מתנגדים ממש לציונות, ורבים בהם אינם עולים כלל לישראל ומעדיפים לחיות בתפוצות!

האם אני מגדיר את עצמי כיהודי מבחינה לאומית? אתה עצמך מסביר שהגדרה זו לוקה בחסר. אני מגדיר את עצמי כיהודי מבחינת "העם" אליו אני משתייך, וכישראלי מבחינה לאומית, ובוודאי שאני מרגיש קשר למדינה בה אני חי - אחרת הייתי בוחר אולי לחיות במקום אחר.

לא רק המדינה נתנה לי הגנה, אלא גם אני השתתפתי במסגרת נתינת הגנה של המדינה לאזרחים אחרים (דבר שקצת קשה להגיד לגבי אלה המשתייכים לאותם זרמים ביהדות שהזכרתי בתחילת דברי). בכל מקרה היחס שבין אזרח למדינה הוא סוג של יחסי גומלין.

דבריך בנושא ארעיותי כאן אינם אלא סוג של נאצה ולכן אינני מוצא לנכון להתייחס אליהם. שיעבור לאוסטרליה מי שאוהב את אוסטרליה. ממילא לפי היהדות החרדית זו מדינה שאינה קיימת כיוון שהקנגורו לא היה בתיבת נוח :-)

בברכת שנה טובה

ניצן, מאתר חופש

חופש

יובל משיב לניצן

שלום לך ניצן -   בהחלט ציפיתי לתשובה ממך. מכתבך עודד אותי קמעה כי הסקתי ממנו שאתה כן מרגיש בצורה מסוימת מחובר למדינה שאתה חי בה, תרצה או לא תרצה מכיוון שאתה בן העם היהודי. עכשיו, הייתי רוצה לדעת אם הקשר שלך למדינה מתבטא גם בנושא השייכות הממשית למקום. אני, לדוגמה, מרגיש בכותל המזרחי הרגשה מיוחדת שאני לא חש בשום מקום אחר. אני באמת ובתמים מאמין שהמקום שאני חי בו שייך לי בתור יהודי ושיש לי זכות אבות היסטורית עליו, זכות שמקבלת משנה תוקף בתנ"ך. אך אתה, אם גם אתה שייך לאסכולה באתרכם השוללת את התנ"ך, שולל בעצם את הזכות שלך לשבת במדינה זו ומאשש את טענת הערבים, לפיה ליהודים אין חלק ואין נחלה בארצם. ייתכן שאתה מרגיש קשור למדינה זו רק משום שנולדת בה, רק משום שאתה מורגל אליה???

ובעניין נוסף, אני חושב שסלידתך מהזרם החרדי במדינה גורמת לך כנראה קיצוניות מיותרת. הציבור הדתי לאומי לדוגמה משרת בצבא בדיוק כמוך (וסטטיסטיקה מראה שאחוז הדתיים לאומיים ביחידות הקרביות גבוה בהרבה מאחוזם בעם), משלם מיסים בדיוק כמוך וגם עובד בדיוק כמוך. הציבור הרפורמי או הקונסרבטיבי גם הוא שומר על דברים בסיסיים ביהדות כגון כשרות, צום ביום כיפור והמנעות מבילויים בתאריכים משמעותיים מבחינה היסטורית כמו ט' באב. ואם רוב רובו של הציבור היהודי בארץ צם ביום כיפור, מדוע לפגוע ברגשות הרוב ולנסות לאפשר פתיחת עסקים ביום כיפור כגון בתי קפה ומסעדות??? האם דווקא בתאריך הזה חשוב לך כל כך לשתות קפוצ'ינו לאטה עד כדי כך שאתה מוכן לפגוע ברגשותיהם של אחיך היהודים? לא משנה שזה פוגע זמנית ובצורה לחלוטין לא משמעותית בחופש הפרטי שלך לעשות כעולה על רוחך... הרי טבעה של הדמוקרטיה היא פגיעה בחלק מחרויותיו הפרטיות של האחד כדי לאפשר קיום סביר ומתקבל על הדעת של הקבוצה. לעיתים נראה לי שחלק מהציבור החילוני-פונדמנטליסטי (ככה אתם מצטיירים בעיני, מצטער אם זה פוגע...) מחליט לעשות "דווקא" לא מתוך אמונה פנימית בצדקת הדרך, אלא מתוך זעם על קבוצה קטנה יחסית בקרב הציבור שומר המסורת. זעם שפוגע בדרך גם בכלל ציבור שומרי המסורת במדינה.

יובל

חופש

ניצן משיב

שלום לך בשנית יובל

 המושג "שלילת התנ"ך" אינו רלוונטי כיוון שאיני מכיר איש הטוען שסיפורי התנ"ך הם אוסף של אגדות ושקרים כחלק מקונספירציה כלשהי... המדובר באוסף גדול של כתבים, חלקם סיפורים היסטוריים, חלקם חוקים עתיקים, חלקם סיפורי עם ואגדות ישנות, חלקם טקסטים עתיקים בעלי אינטרסים פוליטיים של הזמן בו נכתבו, וכמו כל טקסט עתיק, עברו עליהם גילגולים רבים במשך השנים. מחקר סיפורי התנ"ך ומוצאם ידוע ומרתק, ואתה מוזמן לקרוא עליו בכל ספריה ובאינטרנט.

 זכותי על הארץ הזאת אינה נופלת ואינה עולה על זכותו של הצרפתי על ארצו ושל בן שבט הזולו על השטח בו נולדו הוא ומשפחתו. מבחינה היסטורית אכן גרו כאן כפי הנראה גם אבות קדומים שלי - דבר היכול להוות טיעון מוסרי בויכוח, אך אינני מכיר בית משפט כלשהו בו מהווה הדבר טיעון משפטי אובייקטיבי, לא דתי.

אהבתי לארץ זו אינה תלויה במסורות עתיקות שחלקן מבוססות על אירועים היסטוריים וחלקן תלושות מהמציאות, ואינני נדרש להסביר לאיש מדוע אני אוהב משהו או מישהו ושונא משהו או מישהו אחר.

אתה מקשה ושואל "האם דווקא בתאריך הזה חשוב לך כל כך לשתות "קפוצ'ינו לאטה", והתשובה היא שזה יותר חשוב לי לשתות מאשר לך שאני לא אשתה. מה פירוש "דווקא בתאריך הזה" לא יזיק לי להתנזר משתייה כלשהי או ממנהג אחר כלשהו שלי? גם לך לא יזיק כהוא זה אם ביום הזה אני אשתה קפוצ'ינו או נס קפה עלית או כל משקה אחר בביתי או בפאב הקרוב, שהרי ממילא אתה בוחר שלא לעשות כך. בינינו, גם לא יזיק לך כהוא זה שאתה תשתה קפוצ'ינו לאטה ביום הזה אבל אין לי זכות להגיד לך איך לנהוג, יהיו מנהגיך מוזרים בעיני ככל שיהיו, כל עוד אינם פוגעים בי באופן רציונלי: פיסי או נפשי.

ודווקא ביום הזה? ומה לגבי ט' באב? ומה לגבי חמישים ושתיים שבתות בשנה בהם סוגרים לי חצי מהמדינה כי זה "לא יזיק לי" אם אשבות בהם? ומה לגבי כל יום ויום בשנה ש- "דווקא אז" מפעילים לחצים מלחצים שונים כדי להרחיק ממני עשרות דברים אשר "לא יזיקו" לא לך ולא לאף אחד אחר אם לא יורחקו ממני? הכפייה הדתית הקיצונית שמשתוללת פה ביום הכיפורים היא רק סימפטום של מה שקורה כל הזמן. כל יום בשנה הוא יום של "דווקא" ויום יחיד וחשוב, בו חופש הפרט אינו נופל בחשיבותו מנושאים אחרים.

ניצן, מאתר חופש

חופש

יובל חוזר ומשיב

ניצן שלום...

לא אדסקס איתכם על נושא התנ"ך והיהדות יותר, שכן קשה לי ככה באי מיילים. רק הערה קטנה לי אליך... בשבתות הבתי עסק סגורים בגלל שרובם מעדיפים תעודת כשרות ולשמור על הציבור השומר כשרות ממאשר לפתוח את שעריהם בשבת ולאבד הכנסות של שבוע שלהם. ולראייה, אתה מוזמן להרצליה בשישי ושבת ותראה אם תמצא בכלל בית קפה סגור... ואם אני אגיד לך שדווקא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מתחשק לי לשתות כוס קפה במסעדה? מה תגיד אז? (דוגמה היפותטית לחלוטין ברור לך)... העניין הוא שאתה יכול לשתות קפה בביתך ולראות סרטים בפול ווליום בביתך שלך, ולא חייב את הבית קפה הזה כדי לשתות את הקפוצ'ינו שלך. שוב, דמוקרטיה מהותה פשרות, אחרת מה אכפת לך שאני אסתובב ערום לחלוטין ברחובות כל עוד אתה לא מוכרח וכל עוד אני לא מכריח אותך לעשות את זה, ככל שמנהגיך להסתובב בלבוש ברחובות נראה לי מוזר מאוד... :).

חופש

ניצן עונה

שלום יובל -  דוגמת "יום השואה" שלך מהווה דוגמא קלאסית של בלבול בין דת (אמונה) ומדינה (מציאות). הויכוח האם לפתוח או לא מקומות אוכל ועינוגים בימים כגון יום השואה או יום הזיכרון, הוא ויכוח לגיטימי. יש שיטענו כי מסעדה איננה "בילוי" ויש גם שיאמרו שהצורך לא לבלות צריך לבוא מבפנים ולא בחקיקה. ואכן, בגלל אותו צורך לא תמצא אותי במקומות בילוי בימים אלה.

 יום הכיפורים (ומועדים דתיים רבים באיזור זה של העולם) קשורים באמונת הפרט, ומקורם ההיסטורי נעוץ במנהגים כנעניים קדומים. אין מדובר כאן באירוע קשה, מדויק ועדכני שאנו זוכרים את קרבנותיו חו"ח.

בקשר לפשרות שבדמוקרטיה, אינך יכול לתפוס את החבל בשני קצותיו. ההלכה היהודית מעולם לא דגלה בדמוקרטיה, וחלקים נרחבים ממנה סותרים אותה, ולכן אין זה יאה "בשם הדמוקרטיה" לבקש התחשבות בציוויי אותה הלכה. בנושא זה הנך מוזמן לקרוא את המאמר המופיע באתר
http://www.hofesh.org.il/articles/leper/make_a_decision.html

 
בברכה, ניצן


ספטמבר 2003


חברים ב- עוצב על ידי