אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

כמעט כמו לווייתן

מוצא המינים נכון לעכשיו

מאת סטיב ג'ונס

הוצאת ידיעות אחרונות, 2006

קרא, סקר והוסיף משלו: דן מלר

כמעט מאה וחמישים שנה חלפו מאז ראה אור ספרו של צ'ארלס דרווין מוצא המינים, ועל-אף העובדה שהתיאוריה שלו הפכה עובדה מוכחת וברורה, רבים עדיין רואים בה תיאוריה בלבד, מופרכת, דמיונית, חסרת בסיס. רבים גם מפרשים אותה כאויבת הדת, הראויה לכל גינוי, עד כדי שלילתה ואיסור הוראתה בבתי הספר - ראה משפט הקופים בטנסי לפני 80 שנה, והתחדשות אותה נטייה חינוכית בארה"ב בימינו אלה, תוך פיתוח מכוון של תיאוריה דתית, המכונה בשם 'בריאתנות' (Creationism).

כשאני אומר "רבים", אינני מתכוון לדתיים ולחרדים בלבד. גם בקרב הציבור החופשי, הלא דתי, החילוני, כולל אנשי-מדע, יש הסבורים שהאבולוציה איננה אלא תיאוריה, וכי איננה ראויה להיקרא עובדה. זו הסיבה לכך, שעלינו לשוב ולדון, להציג, להעלות ולהסביר לכל אדם, בוגר וצעיר, שהאבולוציה היא תהליך מוכח בטבע, שזהו התהליך הבסיסי והיסודי בהתפתחות החי והצומח, שעל-פיו נקבעו, נקבעים ויקבעו כל הפרטים החיים בטבע. בהקדמתה לספר כתבה המתרגמת - עדי מרקוזה-הס: "חבל שהביולוגים והמשכילים האחרים חניכי המאה העשרים לא מכירים את מוצא המינים. כי אילו הטיבו להכיר אותו, אפשר לא היה קל כל-כך לסרס את תיאוריית האבולוציה".

הביטוי הנדוש, החוזר ומושמע, בעיקר מפי דתיים, בעיקר במערכות ההטפה המיסיונרית לדת "אז מה? אתה רוצה להגיד לי שנולדת מהקוף?" מעיד על אומרו ולא על מהותו של הנושא. מי שכך מתייחס לאבולוציה חזקה עליו שאינו יודע מה הוא שח, ובוודאי מעיד על עצמו שלא למד דבר וחצי דבר על האבולוציה, וכי שמע בחצי אוזן אך בלב שוקק דברים שהושמעו באוזניו, אם בטעות, אם מתוך כוונה להשמיעם בצורה זו.

"כפירה באמת מטעמים של אמונה דתית בלבד משפילה ומבזה את המדע ואת הדת באותה מידה", כתב גונ'ס בספרו "כמעט כמו לווייתן", "אף שדברים רבים עדיין מעורפלים, לא נותר עוד ספק קל שבקלים, לאחר מאה שנים של חקירה שקדנית ושיקול-דעת חסר פניות, כי ההשקפה שהחזיקו בה בעבר חוקרי טבע רבים - שכל מין נברא יחיד ומיוחד לעצמו - השקפה זו שגויה מן היסוד" (עמ' 74).

* * *

מכתבים אין-ספור מגיעים לאתר חופש מגולשים, החושפים חוסר ידע, ככל שמדובר בתהליך ביולוגי בסיסי וחשוב זה - האבולוציה. רבים מבקשים מאתנו תשובה מהירה ותמציתית, כמו כפית קפה, הנמס מיד בכוס מים חמים לשתייה מיידית, כשהדבר ממש אינו אפשרי. אי-אפשר להסביר ביסודיות נושא, שגם ספר עב-כרס אחד לא יקיפנו. למשל - מכתבה של מאירה לאתר:

התארחתי לאחרונה אצל חברים דתיים לשישבת, והועלו שתי טענות כנגד תיאוריית האבולוציה, וכפי שאמר אחד מילדיהם: "דארווין עצמו כתב, שבעתיד התגליות המדעיות יוכיחו צדקתו, ולכן, לו חי היום - היה חוזר בו מהתיאוריה". כמובן שהדברים נאמרו בשמחת-צודקים... אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין יותר, האומנם תיאורית האבולוציה "פשטה (חלקית/בכלל) רגל"? השאלות-טענות הן: (1) איך מוסברת העובדה, שקיים היום לפחות בעל חיים אחד שנמצא גם כבע"ח קדום, שלא מצאו כל מוטציה שלו? (איני זוכרת שמו - משהו עם שני ט', דוגמא ידועה, אוכל לברר); (2) טענה יותר משמעותית: ככל שהחפירות מגלות שכבות עתיקות יותר, אין מוצאים שלבי מעבר בין בע"ח 'קדומים ומאוחרים' מאותה המשפחה (ארנבת - פיל, וממותה הוזכרה גם), מכאן שזו "בריאה" ולא התפתחות אבולוציונית.

אבולוציה - מילה קטנה אחת זו בת שמונה האותיות, נלמדת במכללות ובאוניברסיטאות כקורס רב-שנתי לתארים ראשון, שני ושלישי, וגם אז ארוכה עוד הדרך לחקר, לימוד וחידוש. כעזר לתלמיד, וכחומר נפלא לכל מתעניין קיים הספר. אנשי-מדע דגולים הקדישו ומקדישים את עצמם, זמנם ומרצם לסכם בספרים, גם בשפה מובנת לכול, את הידע שנרכש באלפי מוסדות ומרכזי-מחקר ברחבי-תבל, על-מנת שכל אדם, ללא יוצא מן הכלל, יוכל לקרוא, לעכל ולהבין את משמעותה של אבן-היסוד של קיומנו, בני-האדם, כחלק בלתי נפרד מקיום כל החי והצומח בעולמנו.

אתר חופש איננו מכללה, בוודאי לא אוניברסיטה. אין ביכולתו לעסוק בכל תחומי העניין והידע, בוודאי לא להגישם כנושא מקיף ומושלם. כל שמסוגל הוא לעשות הוא להמליץ לקוראיו לקרוא. אין הוא מסוגל, ובוודאי אינו מעוניין, לאלץ את מי שאינו מוכן לקרוא. כל שנותר לו לאדם כזה הוא צער. צער על ההפסד שגרם לעצמו במו ידיו, ועל המגבלה שהגביל את חייו, חיים של פעם אחת, שלא יחזרו עוד בחוסר ידע שהביא על עצמו.

להלן מכתב שהתקבל לפני שבוע באתר חופש מאורי (השם שונה), והתשובה לו:

שלום לכם,

אתם, לפי מה שהבנתי מאתרכם מוגדרים "לא מאמינים", ומאמינים שהעולם נוצר בצורה טבעית ואקראית. אני רוצה לדון אתכם בנושא בריאת העולם. אני מוגדר "מאמין" ואתם מוגדרים "לא מאמינים" אז בואו נדבר וניצור קשר ויחדיו נבדוק מי ברא את העולם. אני יקשה על התיאוריה שלכם, ואתם תקשו על האמונה שלי. אני יביא לכם הוכחות, ואתם תביאו לי הוכחות אם יש לכם. ויחד נבדוק מי ברא את העולם. צרו עימי קשר זה יהיה לטובתי ולטובתכם...

* * *

סטיב ג'ונס, פרופסור לגנטיקה, סופר ואיש טלוויזיה, נטל על עצמו לשכתב את הספר "מוצא המינים" שכתב דרווין לפני כמאה וחמישים שנה, הן משום חידוש השפה - שתהיה מובנת לאדם בן זמננו, הן ובייחוד לשם הצגתו והסברתו של הידע הרב שנצבר בהיכלות המדע מאז סיים דרווין את כתיבת ספרו. הספר כתוב בשפה נהירה לכל נפש, מתובל בהומור רב, אך בעיקר מציג שפע עצום של ממצאים, עובדות וראיות מן הטבע, שגם אדם שמקצועו או עיסוקו תחום מדעי, לא הכיר ולא ידע קודם לכן. שפע זה של ראיות מאפשר לכל קורא להבין ולהכיר בעובדה, שהאבולוציה חדלה מזמן להיות תיאוריה, וכי היא עובדה קיימת, גם אם, כאמור, פרטים רבים הקשורים בה עדיין טעונים בירור וליבון.

עמוד השער של המהדורה הראשונה של מוצא המינים

מקורו של אותו ערפול בו נתון מדע זה הוא בממצאים, או ליתר דיוק - בהעדר ממצאים. האבולוציה, כנושא ביולוגי, מבוססת על החי. מגרעתו של החי לגבי חקר רטרוספקטיבי הוא, שהחומר החי אינו נשמר, למעט חלקים גרמיים של בעלי-החוליות, שגם הם נשחקים ברבות השנים, בוודאי אלפי ומיליוני שנים. לעזרתו של הידע באה העובדה, שיצורים חיים (מן הצומח והחי) הטביעו את עצמם בחומר הלא-אורגאני שהתגבש במהלך כ-4.5 מיליארדי שנות קיומו של כדור הארץ, והותירו דפוסים באבן ובחומר אחר בצורת מאובנים. זהו המעט שנותר, וגם הוא - מרביתו נהרסה באירועי-טבע או הרס שנגרם ע"י בעלי-חיים והאדם עצמו. מתוך כארבעה וחצי מיליארד שנות קיומו של כדור הארץ, ומתוך כשבעת מיליוני שנות חייהם של ההומינידים שהתפתחו מהשימפנזה, ומתוך כ-200,000 שנות קיומו של ההומו-סאפיינס, האדם החושב - היצור החי הראשון שיצר אמנות והחל לבטא את מחשבותיו בסימנים וסמלים על קירות המערות בהן חי - הכתב - אותו כלי מופלא בעזרתו ניתן לתעד ידע ולשומרו, שהוא בן כ-6000 שנה (כתב החרטומים) או כ-3500 שנה (הכתב אלפא-בתי) - ראה כאן וגם כאן.

צא ולמד כמה לא תועד, לא נשתמר, אבד, נהרס, נשחק עד דוק ונעלם מתוך מיליארדי ומיליוני-מיליארדי הפריטים הביולוגיים השונים, שעשויים היו להשכילנו וללמדנו כיצד התנהלו התהליכים האבולוציוניים בכל ערוצי החיים בטבע. בהעדר פרטים רבים וחשובים אלו עלינו להסתפק, בלית-ברירה, במה שנותר, הגם שהוא מעורפל, ולנצל כלים מדעיים חדשניים (כמו חקר הדי.אן.איי, יסודות רדיו-אקטיביים ועוד) על מנת להסיק את המסקנות הנדרשות והנכונות מהחומר המצוי בידינו. את זה עושה סטיב ג'ונס בהצלחה מרובה בספרו כמעט כמו לווייתן.

["סוד" אישי קטן: כשאני קורא ספר מדעי, או מדעי-פופולארי, אני נוטל עמי סמן צהוב (Marker), לסמן אותן מילים, משפטים או קטעים, שנראים לי חשובים בעת הקריאה, ושעשויים לשמש אותי בעבודתי בעתיד. מכל הספרים המצויים כיום על מדפיי, העשיר ביותר בסימונים צהובים הוא כמעט כמו לווייתן.] אתחיל בציטוטים [צבועים צהוב] מפי שני אנשי מדע אודות ספרו של דרווין "מוצא המינים":

"טיפש גמור שכמותי, איך לא חשבתי על זה?"

תומאס ה' האכסליי, בעת שקרא את מוצא המינים

"אם בתחילה מחזיק האדם בידיעה ודאית, סופו שיהיה אכול ספקות; אך אם יסתפק בתחילה בספקות, סופו שישיג ודאות"

פראנסיס בייקון ב-על אודות קידום הידע

ריצ'רד דוקינס, שספריו בנושא האבולוציה ראוי שייקראו על-ידי כל בן-תרבות, הסביר בהקדמה למהדורה הראשונה של ספרו הגן האנוכיי (2), שבכתיבתו הוא פונה ל"שלושה קוראים דמיוניים... שהשקיפו מעבר לשכמי בזמן הכתיבה: הקורא הכללי, ההדיוט, למענו נמנעתי כמעט כליל מן השימוש במינוח מקצועי... הקורא השני הוא המומחה... שהתנשף בחריפות למקרא כמה מן המשלים ומטבעות הלשון שהשתמשתי בהם... הקורא השלישי... הוא הסטודנט, השרוי בשלב המעבר בין ההדיוט למומחה".

סביר להניח ששלושה קוראים אלו השקיפו גם מעבר לשכמו של סטיב ג'ונס עת כתב את כמעט כמו לווייתן, ואני משער שהקורא הראשון היה החשוב לו מכולם. אנחנו, אנשי אתר חופש, פונים קודם כל ובעיקר לקורא הכללי, שכן הסטודנט, בוודאי איש המקצוע, יודעים היטב היכן לחפש מידע וכיצד לטפל בו, ללמדו, לבקרו ולעכלו. הקורא הכללי בחופש הוא לעתים תלמיד תיכון, במקרים רבים צעיר או בוגר שרכש השכלה חלקית בלבד, מאמינים דתיים או אנשים המצויים בשלבים שונים של מצוקה נפשית-רוחנית, המרת דעה ודת, בקיצור - התחרדות, עליהם גם מופעלים לחצים מצד אנשים דתיים, המונעים מהם, או אף אוסרים עליהם, לקרוא או להתמודד עם מידע "זר", המתואר על-ידם "כפירה", "עכו"ם" או חלילה "טומאה". עם כל אלה על המדע, בידי אנשיו והעוסקים בו, להתמודד ברצונם להעביר את המסר החשוב מכל למדע הביולוגיה - את נושא האבולוציה.

ב-16 פרקי הספר כמעט כמו לווייתן מסביר ג'ונס את עיקרי תורה האבולוציה. יש בספר מידע שמפליא גם אנשים, שלמדו ביולוגיה ועוסקים בתחומיה, והקריאה בספר, כמו גם בספרים אחרים בתחום זה (ריצ'רד דוקינס, סטיבן ג'יי גולד ואחרים) תבהיר גם להם, שרצוי וראוי שימשיכו לקרוא וללמוד.

מכל הנושאים הרבים והמעניינים שמעלה ג'ונס בכמעט כמו לווייתן אתמקד באחד בלבד: העין.

* * *

"לעתים קרובות נעשה שימוש בשלמות המופלאה של החיים כדי להוכיח את קיומו של בורא" כותב ג'ונס (עמ' 247). "גריפית יוז, הרקטור של אוניברסיטת סנט לוסי בברבדוס הציג את הטיעון בחיבורו משנת 1750 הטבע באי ברבדוס (אחד האיים הקאריביים, ד.מ.). "בבעלי החיים הוא הבחין 'בעקבותיה של יד-האומן של האדריכלות האלוהית'..." וכאן בא תיאור של כנימה זעירה של תפוח-אדמה, שעל-אף ממדיה הזעירים היא מכילה את כל החלקים הדרושים לחייה. "הייתכן כי דבר-מה שהוא פחות מחוכמה וכוח אינסופיים יעמיד פיסת חומר זעירה, כמעט קטנה מהיראות בעין לא מזוינת, בקרב הגיוון האינסופי?" שאל גריפית יוז, שהיה גם כומר.

"הרעיון כי הקיום הוא כה מושלם וחסר דופי עד כדי כך כי חייב להיות לו מתכנן היה אהוד מאוד על הוויקטוריאנים", ממשיך ג'ונס "והוא עדיין נשלף מדי פעם גם היום. הלוגיקה של הטיעון ריקה. שלימות היא יחסית... והיא תלויה בשיפוט סובייקטיבי".

כך גם התיאולוג הנוצרי ויליאם פיילי, שבספרו "תיאולוגיה טבעית" משנת 1802 הציג את העין כראיה מוצקה לנכונותה, כביכול, של האמונה הדתית בבורא-עולם. (1)

אחד מאותם אברים, שמורכבותם מתפרשת לעתים קרובות כראייה למופלאות יכולתו הבלעדית של הבורא, היא העין. מבנה ותפקודה מהווים מוקד למתקפה בריאתנית בלתי פוסקת על אנשי האבולוציה, כשרעיון התפתחותה ההדרגתית כלל אינו בא בחשבון מבחינתם. לדידם חייב להיות לה, כמו לכל חלק אחר ביקום, מתכנן ויוצר = האלוהים. התפיסה הדתית-בריאתנית חוזרת ונשנית גם במכתבים המגיעים לאתר חופש, כמו, למשל, שאלותיו העיקשות של אבשלום:

אבשלום: יש לי שאלות בנושא האבולוציה: באתר שלכם נכתב שהעין נוצרה על ידי מוטציה התחלתית ובהמשך נכתב "יצירת שקערורית". איך זה נוצר? מי יצר? מה התהליך? לא מספיק להגיד תהליך הנמשך הרבה זמן.... אני חוזר ושואל. "איך נוצר" - כוונתי בשאלה איך נוצר היא כדלקמן: מדובר על עין מסוימת. (א) מה היה השלב הראשון של יצירת העין. (ב) מה היו היכולות שלה. ג. כיצד קרה שעין שיפרה את עצמה (לא בתשובה כללית שהסביבה אילצה את העין לעבור מוטציות מפני ששוב אינך מפרט). (ד) כיצד נוצרה השקערורית לדוגמא כשרופא מבקש לבצע הליך כירורגי (שקערורית לדוגמא) הוא נעזר בכלים ואו כשהעובר נמצא בבטן אמו נוצר המתווה של ידיו על ידי השמדה של תאים בתהליך ברור מוגדר ואפילו מצולם. כעת בתשובתך אנא השתדל לפרט ברמה של הוכחות, שרטוטים, דוגמאות, מפני שקל לרשום מילים כלליות כמו תהליך אבולוציוני ואו שינוי קטן מזערי וכו' ולא להראות שום הוכחה בדוקה או אפילו שרטוט או ממצא המתאר את התהליך ולהיתלות בעובדה שהתהליך אורך זמן רב. ותחשוב כשאתה מאמין לתהליך המורכב משלבים מזערים שאינך יכול לפרט במדויק כל שלב והנמשך על זמן ארוך האם זה הוכחה מדעית או איפכא מסתברא לדעות קיימות דת לדוגמה הרי כשמבצעים מחקר מדעי בתחום הרפואה לדוגמא התהליך מוגדר וידוע. בו בזמן שבתשובתך לא ראיתי איזו שהיא הוכחה על קיומה של עין ראשונה שהתפתחה בתהליך לעין הנוכחית כשהתהליך ממופה מוסבר ומפורט. ולבסוף אנא שאל את עצמך האם היית מוכן להתגורר בבית שנבנה בתהליך אבולוציוני או היית מבקש שרטוטים חישובים והוכחות. ואם נדמה את תשובתך לבית מדוע איני יכול לקבל תשובה מפורטת הנסמכת על הנ"ל.. וגו'.

הטעות הבסיסית בגישה אל הגוף החי ואל אבריו השונים מצד בריאתנים, מאמינים דתיים ואנשים חסרי-ידע נובעת מצורת החשיבה שלהם, המניחה אפריורית (מראש), שכל דבר שנגלה לנגד עיניהם נוצר מתוך כוונה, מטרה או בידי מישהו-משהו. זאת, משום שהסובב אותנו - מאז פקחנו עינינו בצאתנו מרחם אימנו - הוא מוצר ידי אדם (כלי, אביזר, רהיט), או אבר שנועד לשרת אותנו לטובתנו (פטמתה של אימא) או לאיים ולהפחידנו (שוט, מקל) וכולי. נוסף על כך החינוך השגוי, שמגיל אפס מחדיר לראשינו (לא רק לדתיים שבינינו) ששם, "למעלה" (תמיד למעלה, עם יד מצביעה לכיוון השמיים, אף פעם לא למטה, לכיוון האדמה) יש מישהו האחראי לכול, הרואה, יודע וזוכר כל מה שאנחנו עושים או חושבים, ואידך זיל גמור. הטבע, בייחוד התהליכים האבולוציוניים שבו, חופשי ומשוחרר מצורת החשיבה האנושית, והתנהלותו שונה לחלוטין, ללא מטרה או כוונה.

"האדם בורר רק למען טובתו-הוא. הטבע בורר רק למען טובתו של היצור שהוא מטפח" כותב ג'ונס. הבסיס לתהליכים האבולוציוניים הוא חוסר המטרה והעדר הכוונה בקיומם והיווצרותם של החי והצומח למיניהם. לרבים יש קושי עצום באימוץ תפיסה זו, או התנגדות אימננטית כלפיה. אבל אי-הבנת הנקרא אינו יכול לשמש תחליף לידע המצוי בחומר הנקרא. הפיתרון במצב זה איננו המרת אי-ידע בחוסר-ידע, בוודאי לא טיפוח ומיסוד חוסר הידע, אלא טיפול משקם בלקות הקרויה אי-הבנת הנקרא, או חוסר המוכנות להבנת הנקרא.

הגישה הילדותית מצד רבים לעין כאבר מורכב ולכאורה מופלא היא, שאבר מורכב זה, המוצב כזוג בשתי ארובות בראשנו הוא שיא השלמות, ובהשוואה עם כלים מורכבים שהאדם המציא ובנה, "אין ספק" כביכול ששום יד-אדם לא הייתה מסוגלת לבוראו. מכאן ההנחה, לכאורה בלית-ברירה - שמישהו/משהו - על-אנושי או אל-אנושי, "ברא את האבר הנפלא, המורכב והמושלם הזה", בייחוד כשבמבט ראשון ובהעדר מידע, אין לפנינו אוסף מושלם של עיניים, שהתפתחו זו מזו בהדרגה, כגרסת אנשי המדע. מספר טעויות בסיסיות הן המקור לחשיבה שגויה זו:

  1. העין האנושית איננה שיא השלמות. יש בעלי-חיים שעיניהם משוכללות משלנו;
  2. בעין האנושית יש "שגיאות" ו"טעויות" רבות;
  3. העין האנושית אינה דומה לעיניים רבות אחרות של בעלי חיים שונים ורבים לא בצורה, בייחוד לא בדרך ההעברה האופטית של התמונה;
  4. עיניהם של בעלי חיים שונים ורבים לא במסלול יצירה אחד נוצרו, לא בזמן אחד ולא במקום אחד.

"העין שלנו אינה מושלמת", כותב ג'ונס (עמ' 249), "היא החלה את דרכה ככתם (טלאי) קטן של כמה תאים, ומאוחר יותר לבשה צורת גביע. כתוצאה מכך האור חייב לעבור על-פני החוטים המובילים את המידע אל המוח, לפני שהוא מגיע לרשתית (כך זה גם בעין האדם). שום מצלמה המציבה את החלק הרגיש של הפילם בצד הלא-נכון... לא הייתה מצליחה להימכר" (עמ' 250)...

לא זו בלבד שעין האדם, ועיניהם של היונקים כולם, בנויות בצורת מחדל זו, אלא שעיניהם של יצורים אחרים יעילות פי כמה: "כל חרק היה משתאה נוכח יכולת הראיה שלנו (בני האדם). עיניהם בנויות לא מעדשה אחת, אלא ממאות עדשות שכל אחת מהן מרכזת אור על חיישן אחד".

ג'ונס מביא את דבריו של הפוליטיקאי האמריקני ויליאם ג'נינגס בריאן, המוכר לעולם ממשפט הקופים, שאהב ללגלג על האבולוציה, והעין שימשה לו גירוי טוב: "כתם של פיגמנט, ויש האומרים נמש, הופיע על עורה של חיה חסרת עיניים... ריכז את קרני השמש... ועצב הופיע שם, ומתוך העצב יצאה העין... וזה קרה לא פעם אחת, אלא פעמיים...".

ללגלג קל מאוד, בייחוד כשלא קיים ידע, או כשבכוונה מתעלמים מידע קיים ונגיש. לדעת - זה מחייב הרבה מאמץ, זמן ורצון בלתי נלאה ללמוד. האמת המדעית שונה לחלוטין מטענתו/לגלוגו של בריאן. העין לא נוצרה פעמיים באותו בעל-חיים, אלא נוצרה חמישים פעמים בבעלי חיים שונים, בזמנים שונים ובאזורי-חיים שונים, מרוחקים זה מזה, ללא כל קשר בין היווצרות עין מסוג 1 לעין מסוג 40. גם דוקינס (3) גורס כך: "האבולוציה של העין התחוללה לא פחות מארבעים פעמים נפרדות לגמרי, וככל הנראה יותר משישים פעמים, בחלקים שונים של ממלכת החי. במקרים מסויימים, העיניים הללו מבוססות על עקרונות שונים זה מזה בתכלית השוני. זוהו תשעה עקרונות נבדלים בקרב ארבעים עד שישים העיניים שהתפתחו בנפרד". דוקינס מביא דוגמאות שונות של ראיה וצורת עין בבעלי-חיים שונים, ללא קשר וללא דמיון בין העיניים ו/או בין צורת הראיה. למשל: "למרבה התמיהה, יש ראיות טובות לקיומם של תאים המגיבים לאור באיברי המין של פרפרים ממין זכר וממין נקבה. אין אלה עיניים יוצרות-תמונה, אבל יש להן יכולת להבדיל בין אור לחושך, ואולי הן מייצגות את נקודת הזינוק שעליה אנו מדברים כשאנו נדרשים למקורות האבולוציוניים הרחוקים של העין... רבים מתקשים להאמין כי דבר כמו העין - כה מורכב וכה מעוצב להפליא, עם כל-כך הרבה חלקים פעילים השלובים זה בזה - היה יכול לצאת מראשית צנועה ולהגיע לתעודתו בסדרה הדרגתית של שינוי עקב בצד אגודל... נסו להשיב על שתי השאלות הבאות: האם העין האנושית מסוגלת להופיע כצעד יחיד, מתוך שום עין בכלל? האם היתה העין האנושית מסוגלת להופיע מתוך משהו שונה ממנה במקצת?התשובה לשאלה 1 היא לא חד וחלק... התשובה לשאלה 2 חיובית".

"בהקשר של האבולוציה שלמות אינה הכרחית" קובע ג'ונס, ואני מוסיף - היא איננה מרכיב בדינאמיקה הגלומה בתהליכים אבולוציוניים. לחיים, המוכתבים בכוח האבולוציה, יש רק שתי מטרות: שרידות והמשכיות (היתרבות). 'שלמות' איננה מטרה. 'שלמות' היא מושג יחסי, התלוי בנקודת מבטו של המגדיר אותה. לאוהב הצבעים צבעיו של הטווס הזכר עשויים להיות 'שלימות', אבל מבחינת שרידותו בטבע, עלולים צבעיו הבולטים להביא דווקא להכחדתו. אם מהירות פעילותו של ארס העכן והעדר אנטי-דוט לניטרולו הם 'שלימות', כי אז ארס העכן הוא מושלם. האם זו גם ההגדרה המקובלת על האדם?

יחסיותו של המושג 'שלימות' באה אפוא לידי ביטוי בשאלה "'שלימות בעיניו של מי?", או כשאלתו של ג'ונס לגבי חשיבותם של אברים - "חשובים למי? - אנו עלולים לא להבחין ביתרון של מבנה כלשהו, אך הוא עשוי להיות חיוני לבעליו... צבע פרוותה של פרה - בין אם שחור... או מטולא - יכול להיראות כתכונה חסרת חשיבות. אבל יש זנים (של פרות) שהם פגיעים יותר (זבובי הצה-צה מוצצי הדם ונושאי טפילים, הגורמים נזק בל-ישוער לגידול הבקר במרכז אפריקה ודרומה) משום שזבובי הצה-צה נמשכים לגושים גדולים של צבע רציף, ונמנעים מלתקוף חיות בעלות כתמי-צבע"...

וכך ממשיך ג'ונס ומסביר אלף ואחת תופעות בעולם החי והצומח, שכולן פרי הברירה הטבעית במערכת היסודית האחת והיחידה שגרמה, גורמת ותגרום שינויים במבנה ובצורה של החי והצומח בעולמנו - האבולוציה, והבסיס הצלולארי (תאי) שלה לשינויים - הדי.אנ.איי: "כל ברירה - שלהתנהגות, צבע או מבנה חלבונים - פועלת בסופו של דבר על הדנ"א. כמעט אף פעם איננו יודעים היכן בתוך המולקולה הענקית הזו היא פועלת. רוב החומר הגנטי מבצע פעולות סתומות למדי, ובבורותנו קל לנו לבטל את ערכו של שינוי כלשהו...".

במשפט קצר זה מבטא ג'ונס את אחד ההבדלים הבסיסיים שבין איש-המדע לבין איש האמונה הדתית: ההודאה שישנם דברים שאיננו יודעים, ושבתחומים מסויימים אנחנו בורים. אמנם גם איש האמונה מכיר בחולשתו זו, אבל לגביו קיים "זה שיודע הכול", מושג חסר כל בסיס ומהות בהווייה המדעית.

לא העליתי כאן אלא טיפה מים הפרטים והידע המובאים בספר, אותם אני משאיר לקורא החפץ בהכרתם ובהבנתם. אסיים בסיכום שכתב ג'ונס לפרק מס' 13 בספרו - קשיים בתיאוריה:

"... אני חושב שהדיון שפך אור על מספר עובדות, אשר על-פי התיאוריה של מעשי הבריאה חד-פעמיים ובלתי תלויים הן נותרות סתומות לחלוטין. ראינו כי המינים בכל תקופה אינם מציגים שונות אינסופית, ואין ביניהן רצף מדורג של המון מצבי ביניים, וכי הדבר נובע בחלקו מכך, שתהליך הברירה הטבעית הוא תמיד איטי מאוד ופועל בכל רגע נתון רק על מספר קטן מאוד של צורות; ובחלקו נובע ההסבר מכך, שעצם תהליך הברירה הטבעית משמעו החלפה מתמשכת והכחדה של צורות קודמות או של מצבי ביניים מדורגים..."

הכחדה של צורות קודמות והחלפתן המתמשכת בצורות חדשות, יכולה לשמש גם הסבר - ולו גם חלקי - לכך, שלא שרדו צורות הביניים שעברו ובטלו מן העולם, שהיא הטענה העיקרית של הבריאתנים כנגד תורת האבולוציה. הדוגמאות ששרדו ויכולות להוכיחה - הן, אמנם, הוכחה, כגון הפגמים המוכחים של העין האנושית, בהשוואה לעיניהם של בעלי-חיים אחרים, שנזקקו לאבר זה לא פחות מן האדם, בעוד שהעדרן של דוגמאות-ביניים (ולו גם מפני שבינתיים חלקן טרם נמצאו, וייתכן שעוד תמצאנה, לפחות בחלקן) - אינו יכול לשמש הוכחה להפרכת תורה זו.

"מוצא המינים" בתרגומו של פרופ' אדלר, בהוצאת מוסד ביאליק


ראו גם כאן.

מקורות:

  1. ריצ'רד דוקינס: השען העיוור, הוצאת דביר.
  2. ריצ'רד דוקינס, הגן האנוכיי, הוצאת דביר.
  3.  ריצ'רד דוקינס: הטיפוס על ההר הבלתי סביר, הוצאת דביר.

ואחרים:

  • דן גראור: אבולוציה: מדארווין עד ה-DNA, האוניברסיטה המשודרת
  • סטיבן ג'יי גולד: חיוך הפלמינגו - הרהורים על תולדות הטבע, דביר
  • סטיבן ג'יי גולד: דינוזאור בערמת שחת, דביר
  • סטיבן ג'יי גולד: שיני תרנגולת ובהונות סוס, דביר
  • ריצ'רד דוקינס: לפרום את הקשת בענן, מעריב-הד-ארצי.
  • דונלד ג'והנסון ומיטלנד אדי: לוסי: ראשית המין האנושי, מודן 2001
  • קרל סייגן: עולם רדוף שדים - המדע כנר בעלטה, מעריב-הד-ארצי
  • ארון הספרים של חופש


דצמבר 2006



חברים ב- עוצב על ידי